פסטיבל הסרטים של Deloitte

No Comments »

ההקדמה מהפוסט המשותף לקוחה מהבלוג של זהר אוריין

Deloitte אחת מחברות ראיית החשבון הגדולה בעולם, החליטה לשים קץ לתפיסה השמרנית כלפי חברות לראיית חשבון ולהראות שיש גם צד מגניב בעבודה בחברות כאלה. אכן הצדק אתה, וקיים צד כזה. היוזמה: Deloitte Film Festival. החברה פנתה לעובדי החברה והציעה להם לעשות סרטים קצרים שיענו על השאלה “מהי Deloitte עבורם”. התוצאות: מעל ל2000 עובדים השתתפו בתחרות והופקו כ- 400 סרטים ! החברה פתחה ערוץ ייעודי ב- YouTube ערוץ שאיפשר  לאנשים להצביע עבור הסרט האהוב עליהם. הבאז ברשת עשה את העבודה. המגזין Businees Week הכתיר את Deloitte כאחד ממקומות העבודה שהכי כדאי להתחיל בהם את הקריירה. והתוצאות לא איחרו להגיע; מספר המועמדים שהגישו מועמדות לחברה ב- 2008 עמד על  55,674 איש וב- 2009 קפץ ל- 65,492 איש.

צוות אקליפטוס כתב ביקורת מורחבת אתם מוזמנים לקרוא:

רבים כתבו על הקמפיין המוצלח של  Deloitte Film Festival…הקמפיין קיבל בעיקר תגובות חיוביות והנה כמה דוגמאות לבאז שהוא יצר בקרב בלוגרים שונים:

http://mikeg.typepad.com/perceptions/2008/03/time-out-for-a.html

מייק מגדיר את הקמפיין בתור קמפיין וידאו חברתי ומוצלח שיצר קהילה, וגם הצליח לייצר הרבה באז, הרבה כיף ובעיקר מעורבות רבה. הקמפיין הצליח ליצור מעורבות של יותר מ30,000 עובדים!! .

http://talkingic.typepad.com/foureightys_lee_smith_tal/2007/09/deloitte-film-f.html

לי כתב פוסט על התהליך שנוצר, באיזה שלבים נוצרה המעורבות הגדולה והחיובית ואיך הקמפיין כל כך הצליח. אני ולי חושבים אותו דבר, גם אני חושבת שהקמפיין הוא שימוש מדהים בכלי המדיה החברתית, זוהי דוגמא מקסימה ליצירת באז והנעה לפעולה.

הקמפיין יצר מסלול נהדר לגיבוש קבוצות של עובדים יחדיו, בנוסף לכך זה יצר תחרותיות חיובית ובריאה בין העובדים בעקבות הבאז שנוצר. הקמפיין יצר קטעי וידאו חכמים, מעיין "מאחורי הקלעים" קטנים שהיוו חלון שקוף לאיך החברה פועלת וניראית, איך העובדים מרגישים ומהן החוויות שלהם – החלון שנוצר פתח הזדמנויות הצצה של העולם החיצון פנימה, מה שלעניות דעתי רק יוצר עוד באז ועוד התעניינות. וחוץ מזה, ביננו, מה יותר גאוני מלערב את העובדים ולהניע אותם לפעולה, הם הרי הלב הפועם של הארגון, מה שמחייה אותו כל בוקר מחדש.

http://www.internalcommshub.com/open/channels/casestudies/deloitteviral.shtml?mxmroi=7046940/24972519/false

בריאן מספר על התהליך והיתרונות הרבים של הקמפיין. כחיזוק לדברי בריאן, אני חייבת להדגיש שהקמפיין ניחן בכמה נקודות מפתח חשובות שהייתי מיישמת בכל קמפיין:

  1. פשטות ונוחות – הכלים נוחים, אפשר לצלם וידאו במהירות ולשתף ברשת בקלות.
  2. הנעה לפעולה – קריאה נחרצת לקבלת תוכן גולשים (UGC ) – הרי מי לא אוהב לראות ולהיראות?
  3. באז חיובי שגורם למעורבות – אם נוצר באז מסרטון גולשים, יגיע עוד סרטון גולשים, הגולשים ישתפו בתוך הארגון וגם מחוצה לו, באז ויראלי חזק יוצר עוד כדור שלג של באז ויראלי נוסף.
  4. הצצה למשהו אמיתי וכנה – הצצה לתוך חיי הארגון, פנייה אישית ואנושית יותר, ולא קמפיין מעיק ומיותר. תוכן אמיתי מאנשים אמיתיים, תוכן שבא מחוויות, מרגש, מרצון חופשי. מה יותר כנה ומדהים מזה?

אסיים בציטוט מקסים מהפוסט של בריאן, שלעניות דעתי זה לב הקמפיין וזוהי הסיבה המרכזית שהוא הצליח: Showing a real human side"", וכמובן גם שימוש נכון ויעיל בכלי המדיה החברתית.

לחצו כאן על מנת לקרוא את הפוסט המשותף

Posted on פברואר 22nd 2010 in web 2.0, דיעות וביקורות, כללי, תוכן אישי

האם אתה לידר או לוזר בפייסבוק? בחן את עצמך!

No Comments »

האם אתה לידר או לוזר?

אז מה זה בעצם אומר להצליח בפייסבוק? אם אתה מעלה בסטאטוס "מי רוצה לבוא לים או לפאב או לסופ"ש באיטליה" ומיד יש לך עשרות חברים מגיבים ומתנדבים? אם אתה מצליח ליחצ"ן מסיבות בפייסבוק? אם פייסבוק הכניסה אותך לרשימה השחורה בגלל שיש לך מעל 5,000 חברים גם אם צרפת אלפי אנשים שאתה לא מכיר, השתלטת על החברים של החברים והפכת למטרידן סדרתי? או אולי אם הצלחת להתחתן מהפייסבוק? ומה עושה אותך פיסבוק וואנבי? אולי אם עשית לעצמך פאדיחות ב-Wall?

ב-Flix ניסו לבדוק את הנושא לפני מספר חודשים בתחרות "מלך הסטאטוס". הרעיון שעמד מאחוריה הוא לבדוק מיהו באמת מלך הפייסבוק, אבל חוץ מהמגניבות של המשתתפים שעמדו בכל הקריטריונים של המגניבות, האם היה להם משהו באמת חשוב להגיד? ואולי לא צריך להגיד משהו חשוב… אם נערוך סקר קטן, נראה לי שלא כולם יסכימו. יש כאלה שייקחו את הפייסבוק לכיוון המסחרי ויפתחו את העסק שלהם או המותג שלהם, יש כאלה שיקדמו מטרות שנראות להם חשובות ויש כאלה שסתם יספקו את האגו הראוותני שלהם.

קידום מטרות הכוונה היא בד"כ לעמדות בנושאים חברתיים-פוליטיים, תרומה לקהילה, החזרת גלעד שליט, בקיצור, מטרות ראויות. אבל כל אחד והמטרות שלו…

חברות ומותגים מנהל שיווק יקר, הרמת קמפיין מצליח שכולם השתתפו בו ודברו עליו? האם הקמפיין היה רדוד אך חמוד כמו למכור את החברים שלך או למצוא את הכפילים שלך או מצד שני האם הקמפיין שלך נתמך בכל כך הרבה שלטי חוצות שהוא קצת פספס את העיקרון של השיווק הרשתי? האם התחלת לבקש חברות מכל אדם כסנדי בר, כשגם לך וגם לו ברור שיש לסנדי בר האמיתית דברים יותר טובים לעשות?

בכל אופן, ב-PageData ערכו מדד הצלחה בפייסבוק, ודרגו את אותם אנשים (חלקם, מסתבר, מנהלים את הפייסבוק מהקבר) או משרדי היח"צ שמאחורי הקלעים לאלו שמובילים (Page Leadboard) לפי כמות חברים כמובן, אלו שהוסיפו הכי הרבה חברים (Top gainers) ו…(איך אפשר בלי) אלו שבסוף הרשימה (Top Losers)…

אז מה זה אומר לדעתכם להצליח בפייסבוק? והאם אתה מצליח בפייסבוק?

לבדיקת "בחן את עצמך – האם אתה לידר, וואנבי או לוזר בפייסבוק?" – לחץ כאן

Posted on פברואר 2nd 2010 in web 2.0, הדרכות, טיפים ועצות, פייסבוק

אתר ליפים בלבד! כן כן, רק יפים מתקבלים לפה…

No Comments »

האתר http://beautifulpeople.com מכריז ללא בושה שהוא אתר היכרויות לאנשים יפים בלבד ומכניס לכיס הקטן את כל מה שחשבתם עד היום על הסלצקיות במועדונים בתל אביב.

כמה שהרעיון הוא פשוט ואכזרי, כך הוא גם גאוני. כל אחד יכול לנסות להתקבל לאתר, כל שעליו לעשות הוא לשלוח מועמדות עם תמונות, והחברים באתר מדרגים אותו על סמך המראה החיצוני. וכך, באמצעות תהליך הצבעה דמוקרטי, אתה יכול להתקבל ואז האגו שלך יהיה בעננים או לקבל תשובה "מנומסת" שאינך מושך מספיק ולקפוץ מהמרפסת הקרובה.

אתר ליפים בלבד

מייסדי האתר  Robert Hintze ו- Greg Hodge (הם עצמם עומדים בסטנדרטים, לא?) כבר התרגלו לביקורת ולהשמצות נגדם וטוענים שהם אינם מתחסדים ואין מה לעשות, אנשים מעדיפים אנשים יפים. הם מדברים על מחקרים שמראים כי אנשים יפים מרווחים יותר ומצליחים יותר, אם בגלל ביטחון עצמי ואם בגלל הנטייה להתייחס אליהם יותר טוב.

ואכן העובדות מדברות בעד עצמן. האתר מצליח, הוא קיים כבר ב-16 מדינות, ביניהן ארה"ב, קנדה ומדינות אירופה ונכון לשנת 2008  יש באתר כ-175,000 מנויים משלמים ומרוצים (כמובן שהם מרוצים, הם הרי קיבלו "חותמת יופי"). לפי הנתונים שלהם, מתקבל בממוצע אדם אחד מתוך 13 ויש הבדל בין הבחירות של גברים שמדרגים לפי מראה בלבד לנשים שמסתכלות גם על דברים אחרים כמו משכורת והשכלה. שלא לדבר על הפוטנציאל המסחרי- תארו לעצמכם מה אפשר לעשות עם מאגר של יפים יפות בתעשיית השיווק, הפרסום והבידור…

לאחרונה עלה האתר לכותרות, לאחר שנמחקו מתוכו כ-5,000 חברים בגלל שהעלו קצת משקל בחגים…אאוץ'. לאור הבאז שנוצר, זה התגלה כמהלך שיווקי מבריק. אפשר לטעון כי האתר מטפח את האובססיה והשאיפה למראה המושלם, אבל לא בטוח שהאינטרנט צריך לשרת את המטרה של חינוך החברה. זה לגיטימי לפתוח אתר שמכוון לשוק מסוים ועונה על צורך קיים בחברה, גם אם החברה חולה. נכון, מבחינה מוסרית יש כאן בעיה, אבל בינינו, מה למוסריות ולעסקים?

היום אני מצטער שלא חשבתי על זה קודם… טוב, אפשר לפתוח אתר היכרויות לאנשים עשירים בלבד, או אולי למוכשרים בלבד? רגע, זה בעצם הדה מרקר קפה, לא?

Posted on ינואר 11th 2010 in web 2.0, חדשות חמות חמות!, כללי

המצעד השנתי של הסיפורים ההזויים ביותר באינטרנט

No Comments »

כמו כל יהודי טוב, גם לי יש נטייה לסכם את השנה החולפת ככל שמתקרבים לסוף השנה האזרחית (או סילבסטר, רחמנא ליצלן). כל אתר שמכבד את עצמו באינטרנט מעלה את סיכומי השנה במוסיקה, בקולנוע ובחדשות והפעם, בגלל תחום העניין המרכזי שלי, בחרתי לערוך את סיכום השנה ברשתות החברתיות.

מסתבר ששנת 2009 הביאה לנו לא מעט סיפורים הזויים ברשתות החברתיות, שאנו עדיין מנסים לפענח את טיבן האנושי-תרבותי-מסחרי. הבאתי לפניכם מבחר סיפורים שהדהימו אותי ואשמח אם תציעו סיפורים שאתם נתקלתם בהם, ולבסוף תצביעו עבור הסיפור ההזוי ביותר לשנת 2009.

דרך אגב, שקלתי אם להכניס כאן את הסיפורים החשובים, כמו בחירתו של אובמה, או להבדיל אי בחירתו של אחמדינג'אד, אבל החלטתי שחשיבותם של סיפורים אלו כבר דוברה מספיק…

אז יאללה, מוכנים?

מתחילים…

סיפור ראשון: האיש שמכר את החיים שלו באי ביי.

איאון אושר התעורר בוקר אחד בביתו שבפרת', כדי לגלות שאשתו עזבה אותו. מה נשאר לו לעשות? כמובן, להציע את חייו על כל תכולתם, כולל ביתו, מכוניתו, חבריו ואופנוע הים שלו למכירה פומבית באי ביי. במשך שלושה חודשים הוא העלה לרשת סרטונים על חייו וקיווה לסכום בן 6 ספרות, אולם כאשר הסתיימה המכירה ביוני השנה, הוא התאכזב לגלות שהסכום הגבוה ביותר היה "רק" כ-300,000$.

הסרטון שבו איאן מציע את חייו למכירה

סיפור שני: המובטלת שהפכה באמצעות יוטיוב לזמרת המצליחה ביותר .

למי שהספיק לשכוח, סוזן בויל, שהיתה בעבר הבדיחה של כפר נידח בסקוטלנד, הפכה תוך שבעה חודשים לאחד הפרצופים המוכרים בעולם. סרטון האודישן לתחרות הכישרונות הבריטית, אשר הועלה לאתר YouTube, הפך לתופעת אינטרנט וזכה לכ-45 מיליון צפיות תוך ימים ספורים, וכלל הסרטונים שלה נצפו למעלה מ-100 מיליון פעמים.

סרטון האודישן של סוזן מתוך "Britain's Got Talent"

סיפור שלישי: האיש שהציע לחברתו נישואים בטוויטר

דרו הציע לחברתו, שרה קולי, להתחתן איתו בטוויטר. מה שמדהים בעיני זה שהיא אמרה "כן".

היו בחורים רומנטיים נוספים שהלכו בעקבותיו

כאן מצורפת ההצעה וההסכמה

סיפור רביעי: האיש שהשיג עסקה של 30 מיליון דולר, אחרי שהעלה סרטון ביוטיוב.

מפיק סרטים שהעלה סרטון של פחות מחמש דקות, על פלישת רובוטים לעיר מונטוווידאו (!?), קיבל הצעה של 30 מיליון דולר להפקת סרט הוליוודי.

והנה הסרטון

סיפור חמישי: השחקן שעשה ding dong ditch ל-CNN בגלל תחרות בטוויטר

כן, אשטון קוצ'ר החליט שהוא מלך הטוויטר הבלתי מעורער וכדי להוכיח זאת הכריז על תחרות עם CNN הפופולארית. הוא פרסם שאם ישיג מיליון עוקבים בטוויטר יותר מהר מה-CNN הוא יצלצל בביתו של טד טרנר ויברח.

CNN ניסו להשיב מלחמה, אבל זה לא עזר להם…

סרטון התחרות של אשטון קוצ'ר

לבחירת הסיפור ההזוי ביותר לשנת 2009, כנסו כאן לפייסבוק שלנו להצביע וזכרו!

מי שלא מצביע…לא מצביע (סתם, לא משפיע!)

אקליפטוס מתלבשת עליך

No Comments »

תחרות ראשונה נושאת פרסים שיוצאת לדרך בחסות אקליפטוס ואתם מוזמנים להשתתף.

בתחרות אנחנו רוצים למצוא את המוחות המבריקים שעומדים מאחורי החברים שלנו ואת יוצרי הבאז הויראלי ברשת.

אנחנו מזמינים אתכם למצוא סרטים, תמונות, קטעי אודיו וכל רעיון מבריק אחר שעולה לכם בראש ולצרף עד 2 משפטים אשר יסבירו את ההקשר של הקטע לחברת  "אקליפטוס"

למתחילים שביניכם מצאנו דוגמא קלילה

FaceBook Off

פייסבוק, אחת מהרשתות החברתיות הגדולות ביותר ואחת מהפלטפורמות בהן אנו מתמחים.

נתנו כאן דוגמא קלה אבל אנחנו לא נסתפק בזה מצפים ממכם ליותר!!

שיהיה בהצלחה,

חברת "אקליפטוס"

תקנון התחרות:

א. הפרטים – מהלך התחרות:

1. על כל קטע שעולה יש לצרף שורת הסבר בסטטוס שלא עולה על שני משפטים והוא יפורסם על גבי ה-wall של דף המעריצים של "אקליפטוס".

2. כל השורות חייבות להתפרסם החל מהיום, 20.12.2009 בשעה 18:00 עד יום רביעי ה- 30.12.2009 בשעה 16:00. למחרת, ביום חמישי 31.12.2009 נכריז על המנצח\ת המאושר\ת ועל הפרס המדהים.

3. המקום הראשון ייבחר במשותף על ידי צוות שיפוט של "אקליפטוס" לפי רמת המקוריות, בנוסף לכמות התגובות החיוביות ממשתמשים שונים וגם כמות הלייקים שיקבלו המתחרים על קטע הוידאו שהעלו. המשוואה היא: כמות התגובות החיוביות + שיפוט צוות אקליפטוס + כמות הלייקים שקיבל קטע הוידאו = הגבוה ביותר הוא המנצח.

4. לא יעלה כל לינק או סרטון או משפט שיש בו תוכן פוגעני (תוכן פורנוגראפי, תוכן אלים, תוכן גזעני וכדומה)

5. את הלינקים והמשפטים המקדימים יש לעלות בWall של אקליפטוס בלבד (בצורת כיתוב ולינק מתחתיו) ולא דרך אפליקציות כמו Youtube Video Box או אחרות.

ב. השתתפות:

1. מי יכול להשתתף? כל מי שרוצה, כל מי שחולה על הרשת, כל מי שרעיונאי ויביא וידאו ויראלי ומנצח, כל מי שמאוהב ברשתות חברתיות…בקיצר, בואו בהמוניכם!.

2. מי לא יכול להשתתף? עובדי חברת "אקליפטוס" (כי פשוט יהיה חבל עליכם…).

ג. ההסברים הזוכים:

1. המשתתפים מסכימים כי חברת "אקליפטוס" רשאית לעשות כל שימוש בשורות הסטאטוס שיתמודדו

בתחרות לרבות פרסומן באינטרנט, בדפוס או בכל מדיה אחרת – זאת תוך פרסום שמו של המחבר.

2. למען הסר ספק, הזוכה בתחרות לא יקבלו תשלום נוסף עבור הפרסום, אם יהיה, מלבד הפרסים שפורטו מעלה.

חברת "אקליפטוס" שומרת לעצמה את הזכות לשנות את תנאי התחרות בכל עת.

ט.ל.ח.

Posted on דצמבר 20th 2009 in web 2.0, חדשות חמות חמות!, כללי, פייסבוק

היא סקסית בעלת ראש כחול נולדה בשנת 99 ומחפשת אותך

No Comments »

צעירה בנפשה, פנויה לרומנטיקה, מפנקת במושב האחורי ועוקפת בסיבוב.

הסרטון הראשון:

החלטות נועזות

לעוד סרטונים ועדכונים:

http://www.facebook.com/pages/manage/?act=20312739#/group.php?v=info&ref=nf&gid=219877239135

Posted on דצמבר 7th 2009 in web 2.0, חדשות חמות חמות!, פייסבוק

עסקים שמסתכלים רק על ה-ROI באינטרנט, סובלים מקוצר ראייה

No Comments »

כשאני הולך למצגות, אני נתקל פעמים רבות במנהלי שיווק או מנכ"לים שמחפשים מדד לשיווק ברשתות חברתיות. כולם מגלגלים על לשונם את מושג ה-ROI (Return On Investment ובתרגום חופשי – החזר ההשקעה). המנהלים התרגלו שעד היום הם העלו באנרים או דפי נחיתה או מבצע כלשהו באתר שלהם ויכלו לקבל נתונים על כמות ההקלקות, או כמות הטפסים שמולאו או כמות ההזמנות והעסקאות שבוצעו דרך האתר. אה, והם גם אוהבים מספרים…

אבל זה שאתה לא יכול למדוד במספרים את הפעילות ברשתות חברתיות, לא אומר שהיא לא רווחית או מחזירה את ההשקעה…
כיצד תמדוד כמה אוזניים שמעו על הקמפיין החדש שלך דרך הפייסבוק? ואיך תמדוד כמה קשרים עסקיים או המלצות על העסק שלך נוצרו דרך לינקדאין? וכיצד תמדוד כמה לידים הגיעו אליך דרך הבלוג?

Erik Qualman ואנשי Socialnomics הראו במצגת Social Media ROI שיש רווחיות ואפשר למדוד אותה,
גם אם לא בכלים המסורתיים שהתרגלנו אליהם עד היום…

והנה מקצת העובדות מתוך המצגת שבחרתי להביא:

1. לכ- 300 אלף עסקים יש נוכחות בפייסבוק וכשליש מהם הם עסקים קטנים.

2. Gary Vaynerchuk הגדיל את העסק המשפחתי שלו מ-4$ מיליון דולר ל-50$ מיליון דולר, באמצעות מדיה חברתית. הוא חישב ומצא ש:
- 15,000 בדיוור ישיר = 200 לקוחות חדשים
- 7,000 בשילוט חוצות = 300 לקוחות חדשים
- 0$ בטוויטר = 1800 לקוחות חדשים

3. חברת Lenovo הצליחה לחסוך 20% מפעילות שירות הלקוחות הטלפוני שלה, באמצעות קהילת שירות באינטרנט.

4. חברת התוכנה Genius.com דווחה ש-24% מהלידים שהגיעו אליה דרך הרשתות החברתיות, הפכו להזדמנויות עסקיות.

5. זוכרים את הקמפיין השערורייתי של בורגר קינג שבו מכרו 10 חברים בפייסבוק תמורת וופר?

ובכן, הם השקיעו בקמפיין הזה 50,000$ והגיעו לחשיפה של 32 מליון אזכורים במדיה, שוות ערך להשקעה של קמפיין של 400,000$ . (זה למשל נושא לפוסט בפני עצמו, על איך לייצר באזז ברשת…עצה שלי – בעזרת אנשים יצירתיים…).

6. מצאנו 2 פוסטים חביבים בנושא Social Media ROI מהאתר המדהים שבוודאי כולכם מכירים:

http://mashable.com/2008/07/31/measuring-social-media-roi-for-business/
http://mashable.com/2009/10/27/social-media-roi/

ואתם, מה דעתכם?

Posted on דצמבר 6th 2009 in web 2.0, דיעות וביקורות, טוויטר, פייסבוק

פול מקרטני של דור ה – X הגיע !!!

No Comments »

כמו שדור ההורים שלי עמדו שעות בתור כדי לקנות כרטיסים לפול מקרטני, כששמעתי שביז סטון, מייסד "טוויטר", מגיע לישראל, היה לי ברור שבתור אחת שמסניפה שורות בטוויטר עוד לפני ארוחת הבוקר, אהיה מהראשונים שיתייצבו לשמוע אותו. ביז, רק בן 35, והצליח להגשים את החלום הרטוב של דור ה-Web 2.0, שם מבחינתי את ביל גייטס בכיס הקטן. הנה מבחר ציטטות מדבריו בכנס של "NETWORKING 2009" של בוגרי המסלול האקדמי המכללה למינהל והרשמים שלי.

שתהיה לכם קריאה מהנה ואפקטיבית.

  1. "יש לי עוד הרבה מה ללמוד על עסקים, אולי אקח את ההצעה של ללמוד פה תואר".

(אני: אם יצליח לעמוד בשכר הלימוד…)

  1. (אני: לאור העובדה שהוא נשוי טרי, זה מרשים שהוא אמר:)

"כבר 10 שנים אני מפתח מערכות תקשורת בין אנשים, עבדתי בעבר בגוגל וכעת טוויטר"

  1. "הרבה פרויקטים שלי נולדו מדברים לא מתוכננים, כך גם נולד טוויטר. החשיבה היא במקום לראות את הניסיון כטעות, צריך לבדוק מה חיובי וחדשני בו."

(אני: גם המוח היהודי חושב כך, "מעז יצא מתוק")

  1. "בתיכון הקמתי יחד עם המאמן את קבוצת לקרוס וזה הצליח כי לא היה דבר כזה קודם".

(אני: בתיכון הקמתי קבוצת העתקות וזה לא הצליח כי תפסו אותנו)

  1. על הטרנד שהתפתח בשנים האחרונות על תקשורת בין אנשים: "אנשים עדיין מתקשרים דרך האימייל או במסנגר"

(אני: איזה פרימיטיביים!), "אבל יש מעבר לדרך התבטאות פתוחה יותר כמו רשתות חברתיות"

בשנת 2000 – 2001 היה לי בלוג על בלוגינג".(אני: מגניב, אולי אכתוב בלוג על בלוג שכותב על בלוגיניג?)

  1. "טוויטר זו תקשורת פתוחה (open source movement)"

(אני: מושג מגניב ששווה קיצור! OSM)

  1. "הרבה מפתחים אמרו לי שהרעיון של טוויטר מאוד פשוט וכדאי להוסיף ווידאו או אפליקציות אחרות, אבל הרבה חברים ששלחנו להם להתנסות אהבו את הפשטות שברעיון."

(אני: שמעתי את זה באיזה מקום: "KISS: keep it stupid simple")

  1. "ב- 2007 כבר היו לא מעט אנשים שהתחילו להשתמש בטוויטר. הייתי בכנס שהרבה השתמשו שם בטוויטר בינם לבין עצמם, זה עניין אותם יותר מאשר ההרצאות בכנס."

(אני: אמממ…נשמע מוכר, טוויט.)

  1. "בחור הלך מפאב אחד לאחר ומצייץ לחבריו. כבר בדרך לפאב, החברים שהיו שם עברו לפאב שלו ותוך 8-10 דקות נהיה שם תור לא קטן."

(אני: הוא בטח צייץ שהיו שם כוסיות.)

  1. על עדכוני חדשות מאזרחים בזמן אמת: "אנשים צייצו על רעידות אדמה בקליפורניה. זה היה מדהים מבחינתי, כי זה יצא לפני שהודיעו על כך בחדשות, בזמן שיא של 9 דקות הפרש מההודעה בחדשות".

(אני: פעם הבאה אני אשלח בזמן האמת בהפרש גדול יותר מההודעה בחדשות!)

  1. על שימוש עסקי בטוויטר: "מותגים, חברות וארגונים התחילו  להשתמש בטוויטר, כמו מאפיה ניו יורקית שצייצה מתי העוגיות החמות יוצאות והעוגיות נחטפו בטירוף."

(אני: מעניין אם זה יילך טוב לארומה/ארקפה/קפה קפה גם בארץ…)

  1. עוד על שימוש עסקי בטוויטר: "עסקים משתמשים בשירות לקוחות לפי ניטור MENTIONS של המותג וטיפול בלקוחות לא מרוצים."

(אני: זו הצעה טובה לחברות ישראליות עם כמות רבה של לקוחות עצבניים/מתלוננים…)

  1. "רעיון חשוב שהיה לנו הוא לפתוח את העולם של טוויטר למפתחים. זה ממש תפס ויש כיום המון אפליקציות טוויטר למובייל (אייפון, בלקברי) ועוד."

(אני: מי עלה על הרעיון הזה קודם, אתם או פייסבוק?)

  1. על פעילות בטוויטר למען הקהילה: "חשוב לנו לעורר מעורבות ובאזז לתרומות ולמעשים טובים כמו פרויקט 'ילדים לומדים לקרוא' שגויסו לו כספים דרך טוויטר."

(אני: תרומה לקהילה- אחלה מהלך יחצני!)

וגם גיא רולניק שאל כמה שאלות מעיינות:

  • מה למדת מ 10 שעות בישראל?

"שיש הרבה מנכ"לים".

  • מה זה טוויטר ב 140 תווים?

"זו דרך לשמור על חבריך מעודכנים, רשת של תקשורת פתוחה, עדכונים על מה קורה בעולם ובעולמם של אנשים".

(אני: זה יוצא 140, תבדקו!)

  • איך עושים כסף מרשתות כמו טווויטר?

"שיתופי פעולה זה כמו מערכות יחסים חייבים יחסי Win Win, להשקיע בטוויוטר בכדי להחזיר חזרה את ההשקעה. השותפים שלנו למשל הם גוגל ומייקרוסופט".

(אני: פשששששששש שותפים שללא ספק יושבים טוובבבב…)

  • טוויוטר חזק יותר במחשבים או במובייל?

"זה די מחולק אבל מובייל זה שוק שצומח בצורה אדירה".

(אני: אתם שמעתם את זה סלקום? אורנג'?  פלאפון? מירס? )

ועד לכנס הבא…צוות אקליפטוס מאחל לכם אחלה של סופש וכמובן שבוע מדהים!

לפני שאתה מתחבר לרשת, תתחבר ללקוחות שלך…

No Comments »

לפני שאתה מתחבר לרשת, תתחבר ללקוחות שלך…

מתוך המאמר Before You Go Online: Talk to Your Customers Offline

טוויטר, פייסבוק, לינקדאין, מייספייס, דיג, דה מרקר קפה, מקושרים…הם רק חלק קטן מהרשימה הארוכה של רשתות חברתיות וכלים של מדיה חברתית.

השימוש ברשתות החברתיות דורש זמן למידה של השפה והאווירה, הכלים והאפליקציות, הבנת הקהל הגולש בה ואפילו בניית הפרופיל בצורה טובה וקומוניקטיבית. מעבר לכך נדרשת גם השקעה בתחזוקת הפרופיל, יצירת קשרים, עדכון ומענה לתגובות. כבעל עסק קטן, שרוצה לשווק את עצמו ברשת, כנראה שהבעיה העיקרית שלך תהיה זמן ולא כסף, ואז סביר להניח שתעדיף לנהל את יחסי הציבור שלך דרך משרד לשיווק במדיה חברתית.

אז איך תדע איפה להשקיע את המאמצים שלך?

כמובן שאפשר להיות איפה שכולם נמצאים, כלומר בפייסבוק ובטוויטר, אבל אולי אתה מפספס את הרשת החברתית שמתאימה ספציפית ללקוחות שלך? אולי עדיף לך להשקיע מאמצים בקהל יעד מפולח, מאשר לירות לכל הכיוונים?

דבר עם אנשים

באופן פשוט וישיר, שאל את הלקוחות שלך:

האם הם משתמשים ברשתות חברתיות?

באיזה רשתות חברתיות הם משתמשים?

האם הם חושבים שזה יהיה יעיל עבורך להשתמש בהן?

המידע שתוכל לקבל מהם לא יסולא בפז. תוכל ללמוד היכן גולש קהל הלקוחות הקיימים ומהו הפוטנציאל שלך ובאיזה כלים חברתיים הוא משתמש.

דע את מקומך

עוד לפני שאתה מתחיל לדבר עם הלקוחות שלך, כדאי שתעשה מחקר קטן ברשת. כנראה שהלקוחות שלך כבר נמצאים באיזו רשת חברתית שמדברת על השירותים והמוצרים של התחום שלך. ייתכן שגם המתחרים שלך כבר נמצאים שם ויצרו נוכחות חברתית סביבם.

תתחיל בחיפוש שם החברה שלך במנוע חיפוש (מישהו אמר גוגל?) ואז תענה על השאלות: האם הלקוחות שלך כבר מדברים עליך? מה הם אומרים עליך? אולי מתוך הדברים שהם אומרים כדאי לך להשתמש בפלטפורמה לצרכי הקידום שלך. המלאכה הזאת מכונה גם בשם "אמנות ה–Conversation Marketing". אחר כך חפש אחר המתחרים שלך וראה איך הם מנצלים את הפלטפורמה. לבסוף ערוך חיפוש לפי מילות מפתח של המוצר או השירות מהתחום שלך וכך אולי תוכל למשוך לקוחות חדשים.

הישאר פתוח בכל הערוצים

לאחר שהפכת את השימוש במדיה החברתית לחלק מההתנהלות השוטפת שלך (או במילים אחרות, השגרה שלך), אתה צריך להשאיר את ערוצי התקשורת שלך פתוחים. כבר ציינו את ה-Conversation Marketing, והחכמה כאן היא להמשיך ולהיות עם יד על הדופק בכל הקשור למה שהלקוחות שלך אומרים. אל תפסיק לדבר איתם, ותקל עליהם ליידע אותך שמשהו לא בסדר או שיש להם הצעות חדשות. אם כל הזמן תסתובב ברשת החברתית, בסופו של דבר תבטיח שהמאמצים שלך יחזירו את ההשקעה שלך.

כתיבה: ענבל גלעדי, מנהלת התוכן ב"אקליפטוס" ובלוגרית שנתפסה ברשת.

ילידי שנות ה-70 בעולם ה-Web 2.0

1 Comment »
אני מסיים שבוע מאוד עמוס. חברת אקליפטוס שאני עומד בראשה היא סטרטאפ קופצני ובועט ואני כבר פחות בועט ופחות קופצני ממה שחשבתי…
יש אצלנו מגוון של כישרונות, אני מרגיש טוב מאוד את השוני בין הדורות ובין התפיסות שלנו, בני ה-30 פלוס ושלהם בני ה- 20 פלוס.
"הצעירים" (אני מרגיש קצת זקן שאני קורא להם כך) שנולדו לעולם האינטרנט, יכולים לעכל כמויות עצומות של מידע ולא להרגיש מוצפים, כל גירוי שמגיע למוחם זוכה מיד לפרשנות ולפרסום, בזמן שהמוח שלנו עדיין חושב "הי, יש כאן לינק שנראה לי מעניין"…הם מגרסות מידע, טוחני גאדג'טים, מכורים לרשתות, ניזונים מטוויטים כמו משוגעים, מדווחים מכל מקום על כל דבר…טוב, אני חושב שהנקודה הזאת הובהרה.
או למשל בתי קפה. מבחינתנו ישיבה בבתי קפה היתה זמן איכות שבו אפשר להיפגש על כוס אספרסו או הפוך ולהתעדכן עם חבר שלא יצא לך לפגוש במהלך השבוע, ואצל דור האינטרנט מקובל לרדת לבית קפה עם הלפטופ, לפטפט ולהתעדכן עם חבר שלא יצא לפגוש במהלך השבוע…בפייסבוק
החלטתי, בתור נציג ילידי שנות ה – 70, לעשות פינה שבועית של מילון מונחים שיעזור לכל אחד מאתנו להבין טוב יותר מה לעזאזל קורה בעולם האינטרנט החברתי.
ילידי שנות ה-80 ומעלה, מתנצל אם לא תבינו כלום (מגיע לכם !!!)
מושג מספר 1 – בלוגרים :
עד לא מזמן, יצרני התוכן היו עיתונאים, ידוענים, מסקרים מטעם…, חברות יחסי ציבור, מפרסמים, דוברים ואנשים נושאי תפקיד רלוונטי.
Web2.0 שינה את זה… יצרני התוכן העיקריים היום הם "האנשים הרגילים" (אנחנו).
היה משבר כלכלי ? הייתה תוכנית גרועה בערוץ 2 ? מכבי הפסידה ? ביבי ניצח בבחירות ?
אנחנו (האנשים) כותבים, מתייחסים, מביעים דעה בבלוגים שלנו, בבלוגים משותפים, בבלוגים אישיים או עסקיים.
מה זה מזכיר לי ? את ההייד פארק. לפי המסורת המיוחדת של הפארק הלונדוני, אנשים יכולים לעלות על ארגז קרטון בלב הפארק ולומר את שעל ליבם. אלא שעושים זאת בצורה מעניינת ומכובדת, יבואו בשבוע הבא והקהל כבר יחכה להם. הם לא צריכים להיות בעלי משרה מיוחדת או תואר אקדמאי כלשהו, כל מה שהם צריכים שיהיה להם דעה מנומקת, מסר מעניין ויכולת ביטוי.
וגם כאן, הרעיון הבסיסי הוא אותו רעיון: בלוגר שכותב מעניין, איכותי, עוקצני, אישי יכתוב בפעם הבאה והקוראים כבר יחכו לו.
דרך אגב, היו עוד אנשים שראו את האנלוגיה והעבירו את ההייד פארק לאינטרנט.
שנת 1999, המקום : הייד פארק בלונדון. האירוע : איש מן היישוב נואם ומביע את דעתו. הבלוגר הישן... שנת 1999, המקום : הייד פארק בלונדון. האירוע : איש מן היישוב נואם ומביע את דעתו. הבלוגר הישן…

ואסיים בהמלצה אישית על בלוג אישי של אליעזר יערי (איש הטלוויזיה).

דרור בלומנטל.

(עריכה: ענבל גלעדי)

Posted on נובמבר 12th 2009 in web 2.0, דיעות וביקורות, כללי